#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש טרף בקלפי. רש""י."	פתאום. בטריפה וחטיפה.	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעת הגורל מי עומד לימינו ומי לשמאלו.	הסגן לימינו וראש בית אב לשמאלו.	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם של שם עלה בימינו מי אומר לו מה	הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם של שם עלה בשמאל, מי אומר לו מה.	ראש בית אב אומר לו: הגבה שמאלך.	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הקדיש הכהן את השעיר לה' לחטאת. 2	"לת""ק היה אומר לה' חטאת.<br>לר' ישמעאל לא היה צריך לומר חטאת אלא לה'.&nbsp;"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמרו הכהנים כשאמר הכהן לה' חטאת.	ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה היה צריך לטרוף בגורל.	כדי שלא יכוין וימשמש ויקח [את של שם בימין, שהוא סימן יפה]	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלש דברים אמר רבא על הקלפי. מה הם, ומה הטעם.	קלפי של עץ היתה - התורה חסה על ממונם של ישראל.<br>של חול היתה - כי לא עושים כלי שרת של עץ.<br>אינה מחזקת אלא שתי ידים - כדי שלא יכוין במשמוש ויטול את של שם בימין.<br>	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהתורה חסה על ממונם של ישראל.	"שנאמר 'וציוה הכהן ופינו את הבית', על מה חסה תורה על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה, ק""ו על ממון חשוב, ואם על ממונם של צרי עין קל וחומר על ממון של צדיקים."	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ואיך עשו את הגורל לפי רבי יהודה משום רבי אלעזר.	הסגן וכהן גדול מכניסים ידם לקלפי, כל אחד יד ימינו.<br>אם של כהן עלה לה', הסגן אומר הגבה ימינך.<br>אם של סגן עלה לה', ראש בית אב אומר לו דבר מילך. [לה' חטאת. ולא הסגן, שלא תיחלש דעתו]&nbsp;	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המשנה הכה""ג מכניס שתי ידיו לקלפי, לר' אלעזר הכה""ג והסגן מכניסים. מה סברת המחלוקת."	"לר' אלעזר ימין של הסגן עדיפה משמאל של כה""ג.<br>לתנא של המשנה שניהם שוים."	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מיהו התנא של המשנה שסובר שהכה""ג הכניס שתי ידיו לקלפי ולא הסגן."	"ר' חנינא סגן הכהנים.<div>שאומר למה סגן מימינו, שאם יארע פסול בכה""ג הוא נכנס תחתיו. משמע שחוץ מזה לא עושה כלום.</div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ניסים ארעו בארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק. 5	<ol><li>הגורל עלה בימין.</li><li>לשון של זהורית מלבין.</li><li>נר מערבי דולק.</li><li>אש של מערכה מתגבר.</li><li>נשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים.</li></ol>	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון של זהורית שהיה מלבין.	"צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע אדום, וקושרים אותו בראש שעיר המשתלח והיה מלבין מאיליו, והוא סימן שמחל הקב""ה לישראל."	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה אש המערכה מתגבר ולא היו צריכים להביא עצים, חוץ ממה.	חוץ משני גזירי עצים של בין הערבים שהם חובה.	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קרה לאחר שמעון הצדיק. 5	<ol><li>פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל.</li><li>פעמים מלבין פעמים אינו מלבין.</li><li>פעמים דולק פעמים כבה.</li><li>פעמים מתגבר פעמים אינו מתגבר.</li><li>נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים.</li></ol>	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השתנה בחלוקת הלחם והמנחות מתקופת שמעון הצדיק ולאחר מותו.	בזמן שמעון הצדיק גם מי שקיבל כְּפול לא משך את ידיו והיה אוכלו, כי היה משביע.&nbsp;<div>ולאחר מותו מי שקיבל פחות מכזית הצנועין משכו ידיהם כי לא השביע, והגרגרנים היו נוטלים ואף חוטפים חלק חבריהם.<br><br></div><div>(ויש גורסים שבזמנו כולם קיבלו כזית ולאחר מותו קיבלו פחות מכזית)</div>	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קראו עד יום מותו לכהן שנטל חלקו וחלק חבירו, ומאי קרא.	בן חמצן. [גזלן]<br>'אלוקי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ'<br>'למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ'. [החזיקו הנגזל]	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ידע שמעון הצדיק שבאותה שנה הוא מת.	"<div>
<div>
<div>
<div>אמרו לו מניין אתה יודע, אמר להם בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים 
ועטוף לבנים נכנס עמי ויצא עמי, והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים 
נכנס עמי ולא יצא עמי.</div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן לאחר הרגל מת שמעון הצדיק.	אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ברכו הכהנים בימי שמעון הצדיק, ואיך לאחר מותו.	בימיו ברכו ברכת כהנים בשם המפורש ולאחר מותו הפסיקו [שלא היו כדאי].	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קרה ארבעים שנה לפני חורבן הבית 4	"
<div>
<div>
<div>ת''ר ארבעים שנה קודם חורבן הבית&nbsp;</div><div><ol><li>לא היה 
גורל עולה בימין.</li><li>ולא היה לשון של זהורית מלבין.&nbsp;</li><li>ולא היה נר מערבי דולק.&nbsp;</li><li>והיו דלתות 
ההיכל נפתחות מאליהן.</li></ol></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי <font color=""#ff425b"">הפסיקו </font>דלתות ההיכל ליפתח מאליהן."	"<div>
<div>
<div>
<div>כשגער בהן רבן יוחנן בן זכאי, אמר לו: היכל היכל מפני מה אתה 
מבעית עצמך, יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא <b>'</b>פתח לבנון דלתיך 
ותאכל אש בארזיך'.</div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא בית המקדש לבנון.	"<div>
<div>
<div>
<div>אמר רבי יצחק בן טבלאי שמלבין עונותיהן של ישראל.</div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא. זהו זכריה בו יהוידע הכהן. היכן כתוב.	"<div>
<div>
<div>
<div><b>דהי""ב כ""ד</b>&nbsp;<a></a><b><a href=""#דברי הימים ב פרק-כד-{כ}!"">{כ}</a></b>&nbsp;וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה 
אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם 
כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ 
כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם: <a></a><b><a href=""#דברי הימים ב פרק-כד-{כא}!"">{כא}</a></b>&nbsp;וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו 
וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה:&nbsp;<span style=""color: rgb(0, 128, 255);""></span></div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן נקרא בית המקדש לבנון.	"<div>
<div>
<div>
<div>פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. זכריה.&nbsp;</div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>
<div>
<div>
<div>אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון.</div></div></div></div>"	שמלבין עונותיהן של ישראל.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>
<div>
<div>
<div>אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער, דכתיב 'בית 
יער הלבנון'...</div></div></div></div>"	לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב, דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה פעמים הזכיר הכה""ג את השם ביום כפור, ומתי."	"<div>
<div>
<div>
<div>תנו רבנן עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום <br>שלשה בוידוי ראשון<br>שלשה בוידוי 
שני&nbsp;<br>שלשה בשעיר המשתלח<br>אחד בגורלות&nbsp;</div></div></div></div>"	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד היכן היה נשמע קולו של הכה""ג כשאמר את השם"	"<div><div style=""""><font color=""#030303"">כבר היה מעשה ונשמע קולו ביריחו. <br>אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות&nbsp;</font><br></div></div>"	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד היכן נשמע ציר דלתות ההיכל.	שמונה תחומי שבת.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן היו עיזים&nbsp;מתעטשות מריח הקטורת. 2	ביריחו.<br>רבי אליעזר בן דגלאי אמר: עיזים היו לאבא בהרי מכמר והיו מתעטשות מריח הקטורת.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן לא היו נשים צריכות להתבשם מריח הקטורת.	יריחו.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן לא היו כלות צריכות להתקשט מריח הקטורת.	ירושלים.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה סח לי זקן אחד	פעם אחת הלכתי לשילה והרחתי ריח קטורת מבין כותליה	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי מחלוקת רב ינאי ורבי יוחנן בענין עליית גורל.	"לרב ינאי עליית גורל מעכבת.<br>לרבי יוחנן עליית גורל אינה מעכבת.<div><ul><li>לכו""ע הנחה אינה מעכבת.</li></ul></div>"	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שינה סדר העבודות להקדים את המאוחר, מה נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה.	"לרבי נחמיה כל העבודות הנעשות בבגדי לבן, נאמרה עליהם 'חוקה' לעכב.<br>לרבי יהודה לא נאמרה 'חוקה' אלא על דברים הנעשים בבגדי לבן בפנים - בקה""ק."	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי מי לא נחלקו ולפי מי נחלקו רב ינאי ורבי יוחנן בעליית גורל, לפי הלישנא קמא.	לפי ר' יהודה לא נחלקו, כי על מה שנעשה בחוץ לא כתיב 'חוקה' ולא מעכב.<br>לפי ר' נחמיה נחלקו, שלר' יוחנן לא נאמרה 'חוקה' על הגרלה כי אינה עבודה, ולר' ינאי נאמרה אף עליה חוקה.	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי מי לא נחלקו ולפי מי נחלקו רב ינאי ורבי יוחנן בעליית גורל לפי הלישנא בתרא.	"לפי ר' נחמיה לא נחלקו, כי כתיב חוקה על הכל ומעכב לכו""ע.<br>לפי ר' יהודה נחלקו, ר' יוחנן אמר שאינו מעכב כי לא כתיב חוקה על בגדי לבן בחוץ, ור' ינאי אמר שמעכב כי שנה עליו הכתוב לעכב שנאמר 'עלה' 'עלה' תרי זימני."	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש עליית גורל מתוך קלפי מעכבת, או לא מעכבת.	"מעכבת - שאין השעירים מתפרשין זה לשם וזה לעזאזל, אלא ע""פ הגורל.<div>אינה מעכבת - אם יקרא הכהן שם חטאת על האחת ושם עזאזל על חבירו הוקבעו בלא הגרלה, <font color=""#2c67af"">אלא שחיסר מצוה</font><font color=""#3377cc"">.</font></div>"	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנחת הגורל על השעירים מעכבת.	"לכו""ע לא מעכבת."	יומא פרק רביעי לט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתיבי מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר. על מי קשה ולפי איזה לישנא, ומה תירצו.	"ללישנא קמא שאליבא דר' יהודה כו""ע לא פליגי, אפשר לומר שהברייתא אליבא דרב יהודה.<br>אבל ללישנא בתרא שחולקים אליבא דרב יהודה (ולר' נחמיה כו""ע אומרים שמעכבת) א""כ לר' ינאי הברייתא לא כר' יהודה ולא כר' נחמיה.<br>ותירצו שיש לגרוס בברייתא 'מצוה להניח', אבל הגרלה מעכבת."	יומא פרק רביעי לט ב		
